שלושת היסודות

­

הקדמה

השבח לאללה ריבון העולמים והברכה והשלום על אחרון הנביאים והשליחים , נביאינו מוחמד ועל בני משפחתו וחבריו המקורבים , השיח' מוחמד אבין עבד אלווהאב שירחם אותו אללה חיבר חוברת בשם "שלושת היסודות" לפני יותר משלוש מאות וארבעים שנה , והיא התפשטה באופק ולמדו אותה בזמנו האנשים וגם אחריו למדו אותה דורות שלמים ,  והיא הוטמעה כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר בערב הסעודית ובארצות אחרות מאז קיומן , והיא התקבלה בהסכמה ותפשטה בצורה עצומה , והעוצמה שלה נובעת ממה שהיא מכילה מצידוד באמונת הייחוד ויסודות ועקרונות דת האסלאם , ועד כמה שהיא קטנה ומצומצמת אבל היא פורייה מאוד בהבנות והמשמעויות והתובנות אשר היא מכילה , ובשל חשיבותה נכתב עליה עשרות פירושים והסברים מגדולי ידעני האומה , וישנם אלפי שיעורי שמע ווידיאו אשר מפשטים ומסבירים אותה לכל החפץ לבו , והיא תורגמה להרבה שפות בעולם , ודאר אסלאם המרכז להכרת האסלאם שמח להיות הראשון אשר מתרגם אותה לשפה העברית , ומקווים שבעתיד נוציא גם הסבר ופירוש בעברית לחוברת הקטנה בנפח והגדולה בחשיבות והמשמעות .

بِسْـمِ اللهِ الرَّحْمـَنِ الرَّحِيـمِ 
בשם אללה הרחמן הרחום

דע לך, ירחם אותך האל, שחובה עלינו ללמוד ארבע סוגיות:

הראשונה: הידע: והוא להכיר ולדעת את אללה, ולהכיר את הנביא שלו עליו השלום, ולהכיר ולדעת את דת האסלאם בראיות וההוכחות (מהקוראן והסונה).

השנייה: לבצע מה שנלמד.

השלישית: לעשות קריאה (הטפה) למה שנלמד.

הרביעית: להחזיק מעמד ולסבול את הנזק או הפגיעה שנגרמת מכך.

והראיה לכך מה שאמר אללה יתעלה: "בשם אללה הרחמן הרחום, (שבועה) בזמן! , אכן, האדם סופו לאבדון! מלבד אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, ויעצו על הצדק, ויעצו על הסבלנות" {סורת אל-עצר}.

האמאם א-שאפעי, שאללה ירחם אותו, אמר: אם האל לא היה מוריד על הבריאות ראיה ברת סמכות חוץ מהפרק הזה, היה מספק אותם.

והאמאם אלבוכארי, שאללה ירחם אותו, אמר: הפרק- "הידע בא לפני 'האמירה או הדיבור או הדעה' וגם בא לפני הפרקטיקה". הראיה: אללה יתעלה אמר "ודע שאין אל זולת אללה" {סורת מוחמד, איה 18}, ובכך אללה התחיל בצבירת הידע.

דע לך ירחם, אותך אללה, שחובה על כל מוסלם ומוסלמית לדעת עוד שלוש סוגיות ולבצע אותן:

הראשונה: שאללה ברא אותנו, והעניק לנו פרנסה, ולא עזב אותנו מופקרים, אף שלח לנו שליח, מי שנענה וציית לו נכנס לגן עדן, ומי שהתנגד לו נכנס לגיהינום. והראיה לכך מה שאמר יתעלה: "אנו שלחנו אליכם שליח אשר יעיד עליכם, כפי ששלחנו שליח אל פרעה, אולם פרעה התנגד לשליח, ואנו הנחתנו עליו מכה הרסנית" {סורת אלמוזאמיל, איאת 15-16}.

השנייה: אללה לא יסכים שישותף בעבודתו אחד מעבדיו, לא מלאך מקורב, ולא נביא שליח. והראיה לכך מה שאמר יתעלה: "הנה המסגדים מיועדים רק לעבודת אללה. לכן, אל תקראו אלא לאללה!" {סורת אלג'ין, איה 18}.

השלישית: מי שנענה וציית לשליח (מוחמד עליו השלום), וייחד את אללה, אסור לו להתיידד ולתמוך במי שמתייחס לאללה והשליח שלו באיבה, אפילו אם הוא הקרוב שבקרובים. והראיה לכך מה שאמר יתעלה: "לא תמצא אנשים שמאמינים באללה וביום האחרון שמתחברים עם המתנגדים לאללה ולשליחו, ולו אפילו אם הם היו אבותיהם, או בניהם או אחיהם או בני שבטם. אללה החדיר בלבבם את האמונה וסייע להם באמצעות רוח ממנו. הוא יכניס אותם אל גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שם הם ישכנו, לעולם ועד. אללה מסופק מהם והם מסופקים ממנו. אלה הם, במחנה של אללה, ואכן המחנה של אללה הם המצליחים!" {סורת אלמוג'אדלה, איה 22}.

דע לך שהאל יכוון אותך למצוות שלו: שההתמסרות בעבודת האל (אמונת אברהם ישר הדרך- "חניף"), הינה דתו של אברהם, שנעבוד את אללה לבד, בהכוונה ומסירות ונאמנות, ובכך אללה ציווה על כל האנושות, ולשם כך הוא ברא אותם, כמו שאמר יתעלה: "ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי" {סורת א-ד'ריאת, איה 56}. והמשמעות של "יעבדו"; ייחדו, והציווי העצום ביותר שאללה ציווה הינו הייחוד, שהוא; ייחוד האל בעבודתו, והאיסור הכי חמור הינו השיתוף, שהוא עבודת חוץ מהאל, והראיה לכך- "ועיבדו את אללה ואל תשתפו עמו כל שותף" {סורת א-נסאא', איה 31}.  

אז אם אתה נשאל: מה הן שלושת היסודות שכל בן אנוש חייב לדעת:

תענה: ידיעת העבד את ריבונו, ודתו, ונביאו מוחמד עליו השלום.

היסוד הראשון: ידיעת (הכרת) הריבון.

אם אתה נשאל: מי ריבונך?

תענה: ריבוני אללה אשר הדריך אותי, והדריך את כל העולם (למחייתם) ורווחתם, והוא אשר אני עובד ואין לי מי לעבוד חוץ ממנו. והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר: "בשם אללה הרחמן הרחום. השבח לאללה, ריבון העולמים" {סורת אלפאתחה, איאת 1-2}, וכל מה שהוא לא אללה נכנס תחת העולמים, ואני חלק מהעולמים.

ואם אתה נשאל: איך הכרת את ריבונך?

תענה: באותות והבריאות שלו, ומאותותיו הלילה, והיום, והשמש, והירח, ומהבריאות שלו שבע שכבות השמים, ושבע האדמות, ומה שמכילות בהן, ומה שבניהן, והראיה לכך מה שאמר יתעלה:” ומאותותיו הם הלילה והיום והשמש והירח. אל תסגדו לא לשמש ולא לירח, סגדו לאללה אשר ברא אותם, אם אכן אותו אתם עובדים" {סורת פוצלת, איה 37}. ואללה יתעלה אמר "אכן ריבונכם הוא אללה אשר יצר את השמיים ואת הארץ בשישה ימים ואחר כך התייצב על כס המלכות. הוא כיסה את היום בלילה, כשהוא רודפו במהירות, ויצר את השמש ואת הירח ואת הכוכבים הנכנעים לרצונו. לו כל הבריאה והשלטון. יבורך אללה ריבון העולמים" {סורת אלאעראף, איה 54}. והריבון הוא אשר עובדים אותו, והראיה מה שאללה יתעלה אמר:  "הוי האנשים! עיבדו את ריבונכם אשר ברא אתכם ואת אלה אשר ברא לפניכם, אולי תיראו (את אללה). הוא (אללה) אשר פרש לכם את הארץ, ובנה את השמים (כתקרה), והוריד מן השמים מים אשר בהם הצמיח כל מיני פירות כפרנסה לכם, לכן אל תעשו שווים לאללה ביודעין" {סורת אלבקרה, איאת 21-22}.

אבן כת'יר, אללה ירחם אותו, אמר: "הבורא לכל הדברים האלה רק לו הזכות והחובה שיועבד".

ומסוגי העבודה שאללה ציווה עלינו לדוגמא: "אסלאם"- התמסרות, אמונה, החסד, שמכילות: תפילה (קריאה), יראה, תקווה, הִסָּמְכוּת, משאלה, מורא, הכנעות, חשש (יראה), חזרה בתשובה, השענות, הסתייעות, בקשת עזרה, הקרבה (שחיטה), נדר (שבועה), ועבודות אחרות שאללה ציווה עלינו, שכולה מוטית אך ורק לאללה יתעלה. והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר: "הנה המסגדים מיועדים רק לעבודת אללה. לכן, אל תקראו אלא לאללה!" {סורת אלג'ין, איה 18}. כך מי שמטה חלק ממה שהוזכר לא לאללה הינו משתף (עוֹבֵד אֱלִילִים) כופר.

והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר: "כל המתפלל, מלבד אללה, אל אלוה אחר, בלי כל הוכחה על כך, חשבונו (עונשו) הוא בידי ריבונו, כי הכופרים לא יצליחו" {סורת אלמאמנון, איה 117}.

ובחדית'- "הקריאות הן מוח העבודה", והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר: "ואמר ריבונכם: 'קראו לי, אענה לכם, אך אלה הגאוותנים אשר יהירים מלעבוד אותי, ייכנסו מושפלים לגיהינום'" {סורת אלע'אפר, איה 60}.

ראיית הפחד (חשש, יראה); מה שאללה יתעלה אמר: "אך אל תפחדו מהם, ויראו רק אותי, אם אתם מאמינים" {סורת אל עמראן, איה 175}.

ראיית התקווה; מה שאללה יתעלה אמר: "ומי שהיה מקווה לפגוש את ריבונו, אז חייב לעשות את הטוב ולעבוד את ריבונו ולא לצרף לו אף שותף" {סורת אלכהף, איה 110}.

ראיית ההִסָּמְכוּת; מה שאללה יתעלה אמר: "וסמכו על אללה אם אתם אכן (באמת) מאמינים" {סורת אלמא'ידה, איה 23}.

ראיית ההשענות; מה שאללה יתעלה אמר: "כל מי שנשען על אללה, הוא מספיק לו" {סורת א-טלאק, איה 3}.

ראיית משאלה, מורא, הכנעות, חשש (יראה); מה שאללה יתעלה אמר: "הם היו זריזים במעשים טובים, ומתפללים אלינו ברצון וביראה, והיו נכנעים לנו" {סורת אלאנביאא', איה 90}.

ראיית החזרה בתשובה; מה שאללה יתעלה אמר: "שובו אל ריבונכם, והיכנעו לו לפני שיבוא העונש עליכם, ואז דבר לא יעזור לכם" {סורת א-זומר, איה 54}.

ראיית ההשענות; מה שאללה יתעלה אמר: "ורק עליך אנחנו נשענים" {סורת אלפאתחה איה 5}, ובחדית'- "ואם אתה רוצה להשען אזי תשען על אללה".

ראיית ההסתייעות; מה שאללה יתעלה אמר: "אמור: אני חוסה בריבון השחר המפציע" {סורת אלפלק, איה 1} ו-"אמור: אני חוסה בריבון האנשים" {סורת א-נאס, איה 1}.

ראיית בקשת העזרה; מה שאללה יתעלה אמר: "כשקראתם אל ריבונכם לעזרה והוא נענה לכם" {סורת אלאנפאל, איה 9}. 

ראיית ההקרבה (שחיטה); מה שאללה יתעלה אמר: "אמור: 'ריבוני הדרך אותי אל השביל הישר, הדת האמתית של אברהם המתמסר, שלא היה עובד אלילים'. אמור: 'תפילתי וקורבני וחיי ומותי הם מוקדשים לאללה ריבון העולמים'" {סורת אלאנעאם, איאת 161-163}. ומהסונה- "מקולל מי שמקריב בשחיטה לא לאללה".

ראיית הנדר (שבועה); מה שאללה יתעלה אמר: "הם מקיימים את שבועותיהם, והם יראים מהיום שבו הרוע (העונש) יתפשט לאורך ולרוחב" {סורת אלאנסאן, איה 7}.

היסוד השני: ידיעת דת האסלאם בהוכחות

הכניעה וההתמסרות לאללה בייחודו, ולהיות מובל בקַבָּלַת מָרוּתו של האל במצוות אשר ציווה עלינו לפי השליחות של הנביא מוחמד והִתְנַעֲרוּת משיתוף עֲבוֹדַת אֱלִילִים ומי שעובד אותם, והוא מחולק לשלוש רמות; אסלאם (התמסרות), אמונה וחסד, ולכל חלק ישנם יסודות.

הרמה הראשונה: האסלאם.

יסודות האסלאם הם חמישה:

1)   עדות (הצהרה) ("שהאדתין"): העדות שאין אל זולת אללה, ושמוחמד שליח אללה.

2)   להקים את התפילה (סאלאת).

3)   לתת צדקת-חובה ("זכאה").

4)   צום הרמדאן ("סום").

5)   עליה לרגל לבית אללה (חאג').

הראייה על הצהרת העדות; מה שאללה יתעלה אמר: "אללה מעיד כי אין אלוה מלבדו, (וכך העידו) המלאכים, ובעלי הדעת, (שאללה) מקיים צדק. אין אלוה מלבדו, הוא העזוז והחכם" {סורת אל עמראן, איה 18}.
והמשמעות שלה: שאין אל שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ בצורה אמתית זולת אללה, כך שתכיל שלילה (אין אל); שלילה לכל מה שנעבד, (זולת אללה) ואימות העבודה לאללה לבד ללא שום שותף בעבודתו, כמו שאין לו שותף במלכותו.

והפירוש שלה ממה שאללה יתעלה אמר: "וכאשר אברהם אמר לאביו ולבני עמו: 'אני דוחה את מה שאתם עובדים, אני עובד רק את זה שברא אותי, והוא זה שידריך אותי'. ואז אברהם השאיר את המילים הללו בקרב צאצאיו, למען ישובו (אל עבודת ריבונם)" {סורת א-זוח'רוף, איאת 26-28}. מה שאמר יתעלה  "אמור: 'הוי, אנשי הספר! בואו אל מילה שווה בינינו לביניכם: אשר נעבוד רק את אללה, ולא נשתף בו דבר, ולא יתייחס איש מאתנו זה אל זה כאדון מלבד אללה'. ואם יתרחקו (יכפרו), אמרו: 'אתם עדים כי מוסלמים (מתמסרים) אנו' " {סורת אל עמראן, איה 64}.

הראייה על העדות שמוחמד הינו שליחו של אללה; מה שאללה יתעלה אמר: "כבר בא אליכם שליח מקרבכם, והסבל שלכם מפריע לו, והוא דואג לכם, ומתייחס למאמינים בחמלה ורחמים" {סורת א-תובה, איה 128}. המשמעות של ההצהרה שמוחמד שליח אללה: הציות לכל הדרישות והציוויים אשר נשלח בהן, ולהאמין בכל מה שהוא סיפר, להתרחק ולהימנע מכל מה שאסר, ושלא נעבוד את אללה אלא על פי הלכתו.

הראייה על התפילה והזכאה (צדקת חובה) ופירוש הייחוד; במה שאמר אללה יתעלה:  "הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת . הן, זוהי דת הצדק" {סורת אלבינה, איה 5}.

הראייה על הצום; מה שאללה יתעלה אמר: "הוי, אלה אשר האמינו! צווה עליכם הצום כשם שצווה על אלה שקדמו לכם, למען תהיו יראים" {סורת אלבקרה, איה 183}.

הראייה על החאג' (העלייה לרגל); מה שאללה יתעלה אמר:  "האנשים מצווים בפני אללה לעלות לרגל אל הבית, אכן זה חובה על כל היכול לצאת לדרך. ואולם כל הכופר, הן, אינו זקוק לכל העולמים" {סורת אל עמראן, איה 97}.

הרמה השנייה: האמונה

והיא: כשבעים ומשהו דרגות, כאשר העליונה אמירת "אין אל זולת אללה", והנמוכה היא הסרת מפגע מהכביש, והביישנות הינה דרגה מדרגות האמונה.

יסודותיה שישה: כמו בחדית'; "להאמין באללה ובמלאכיו, ובספריו ובשליחיו, וביום האחרון, ולהאמין בגורל על הטוב והרע שבו".

והראיה על ששת יסודות האמונה מה שאללה יתעלה אמר: "אין זה מעשה חסד, אם רק תטו את פניכם לעבר המזרח והמערב. מעשה החסד האמתי הוא, האמונה באללה, ביום האחרון, במלאכים, בספרים הקדושים, בנביאים" {סורת אלבקרה, איה 177}.

והראיה על הגורל מה שאללה יתעלה אמר: "אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידע מוגדר בגורל" {סורת אלקמר, איה 49}.

הדרגה השלישית: החסד

יסודותיו: יש לו יסוד אחד, כמו שבא בחדית': "שתעבוד את אללה כאילו שאתה רואה אותו, וכאשר אתה לא רואה אותו אתה יודע שהוא רואה אותך ומביט במעשיך".

והראיה על החסד מה שאללה יתעלה אמר: "כי אללה הוא עם אלה היראים ואלה אשר עושי מעשה חסד" {סורת א-נחל, איה 128}, ומה שאמר יתעלה "וסמוך על העזוז הרחום, הצופה בך בקומך לתפילה, ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים, כי אכן הוא השומע הכול והיודע הכול" {סורת א-שעראא', איאת 217-220}. ומה שאמר יתעלה "אין דבר שתעסוק בו, או קריאה שתקרא בקוראן, או כל מעשה שתעשו מבלי שנהיה עדים לו כשתתחילו לעסוק בו. אין דבר שייחבא מריבונך ולו כמשקל גרעין, בארץ או בשמים, או קטן או גדול, והכול נרשם בספר ברור" {סורת יונס, איה 61}.

והראיה מהסונה "חדית' ג'יבריל" המפורסם: נמסר על ידי עומר, שיתרצה ממנו אללה, אשר גם אמר: יום אחד, בעודנו יושבים עם שליח אללה, עליו ברכת אללה והשלום, בא אלינו איש שלבש בגדים לבנים מאוד, ושיערו היה שחור מאוד, אשר לא נראו עליו סימנים של מסע, ולא הכיר אותו אף אחד מאתנו. אז הוא התיישב ליד הנביא עליו ברכת אללה והשלום, והניח את הברכיים שלו ליד ברכיו (של הנביא עליו השלום), והניח את הידיים שלו על הירכיים שלו, ואמר: "מוחמד, תספר לי על האסלאם". אז אמר שליח אללה, עליו ברכת אללה והשלום: "האסלאם הוא להעיד כי אן אלוהים מלבד אללה, ושמוחמד הוא שליחו של אללה, ולקיים את התפילה, ולתת את הזכאה (צדקת חובה), ולצום ברמדאן, ולעשות חאג' אל הבית, על כל היכול לצאת לדרך ". אז הוא (האיש) אמר: "צדקת". ואנחנו מופתעים שהוא גם שואל אותו (את הנביא) וגם מאשר את דבריו. אז הוא אמר: "תספר לי על האמונה". אמר (הנביא עליו השלום): "להאמין באללה ובמלאכיו, ובספריו ובשליחיו, וביום האחרון, ולהאמין בגורל על הטוב והרע שבו". אז אמר (האיש): "צדקת", והמשיך ואמר: "תספר לי על האיחסאן (עשיית חסד)". אמר (הנביא עליו השלום): "לעבוד את אללה כמו שאתה רואה אותו, ואם אתה לא רואה אותו, אז הרי שהוא רואה אותך". אמר (האיש): "תספר לי על השעה". אמר (הנביא עליו השלום): "אין לנשאל יותר ידע מהשואל בעניינה". אמר (האיש): "אז תבשר לי על הסימנים שלה (של השעה)?". אמר (הנביא עליו השלום): "כאשר תלד האמה את הגבירה שלה, וכאשר תראה את היחף, הערום, העני, רועי הצאן מגביהים את הבניינים שלהם". אז הוא עזב (האיש), והמשכתי לשבת. אז הוא אמר (הנביא עליו השלום): "עומר, אתה יודע מי השואל?". אמרתי: "אללה ושליחו יודעים". אמר (הנביא עליו השלום): "ובכן, זה גבריאל, אשר הגיע כדי ללמד אתכם על הדת שלכם".

היסוד השלישי: הכרת הנביא, שלכם, מוחמד עליו השלום

והוא: מוחמד בן עבד-אללה בן עבד-אלמוטלב בן האשים, והאשים משבט קוראיש, וקוראיש מהערבים, שמיוחס לשושלת של ישמעאל בן אברהם, אהוב האל, עליו ועל הנביא שלנו מיטב הברכות והתפילות והשלום. ומת כאשר מלאו לו שישים ושלוש שנים, ארבעים מהן לפני הנבואה, ועשרים ושלוש כנביא. התנבא ב"אקרא" ("קרא"- הפרק הראשון שקבל), ונשלח ב"אל-מודּתִ'ר" ("המתכסה"- הפרק השני שקבל) ועירו הינה מכה והיגר אל אלמדינה.

שלח אותו האל מזהיר ומתריע משיתוף, ומטיף וקורא לייחוד האל. והראייה לכך מה שאמר האל יתעלה: "הוי, אתה המתכסה! קום והזהר! ואת שם ריבונך האדר (פאר) ! ואת בגדיך טהר! ומן התועבה התרחק! ואל תעשה דברים בציפייה לקבל עוד (ולצווים של) לריבונך המתן בסבלנות" {סורת אל-מודּתִ'ר}.

והמשמעות של "קום והזהר": להזהיר משיתוף עבודה ולקרוא ולהטיף לייחוד האל.

והמשמעות של "ואת שם ריבונך האדר (פאר)": האדר ופאר את אלוהיך בייחודו.

והמשמעות של "ואת בגדיך טהר": טהר את מעשיך מכל שיתוף.

והמשמעות של "ומן התועבה התרחק": לעזוב ולנטוש ולהתנער מהאלילים ומי שעובד או משתף אותם.

המשיך עשר שנים קורא ומטיף לייחוד האל במכה, ולאחר עשר השנים, הועלה למרומי השמיים, והצטווה בחמשת התפילות היומיות, והמשיך עוד שלוש שנים במכה כאשר הוא מתפלל, ולאחר מכן הגר לאלמדינה, וההגירה היא עזיבת ארץ השיתוף והכפירה ומעבר לארץ האסלאם.

וההגירה הינה חובה מתמשכת על האומה מארץ השיתוף והכפירה ומעבר לארץ האסלאם, והחובה הזאת נשארת עד בוא יום הדין, והראיה לכך מה שאמר אללה יתעלה: "כאשר יקבצו המלאכים את נשמות אלה שקיפחו את עצמם ישאלו אותם, 'מה עשיתם ביחס לדתכם?' יאמרו, 'היינו חלשים באדמתנו'. (המלאכים) יאמרו, 'האם לא הייתה אדמת אללה מספיק רחבה למען שתהגרו בה?' אנשים אלה, משכנם הוא בגיהנום, וכמה נורא המשכן הזה. אך לא כך דיו החלשים באמת בין הגברים, הנשים והילדים שלא יכלו לעזור לעצמם, ולא יכלו למצוא מוצא אחר מאשר להישאר בביתם. כל אלה ייתכן שאללה יסלח להם, כי הוא סולח ומוחל" {סורת א-נסאא, איאת 97-99}. ואללה יתעלה אמר "הוי עבדיי אשר האמינו בי!  אדמתי רחבה, לכן רק אותי עיבדו!" {סואת אלענכבות, איה 56}.

אלבאגאוי, ירחם אותו אללה, אמר: "שהפסוק האחרון ירד לזכות המוסלמים אשר נשארו במכה ולא הגרו, ואללה קרא להם בשם האמונה".

והראיה על ההגירה מהסונה מה שאמר הנביא עליו השלום "ההגירה לא נקטעת כל עוד לא נקטעת החזרה בתשובה, ולא תקטע החזרה בתשובה כל עוד השמש לא תעלה מהמערב".

וכאשר התייצב מצבו באלמדינה הוא הביא את שאר הציוויים, כגון הזכאה (צדקת חובה), הצום, החאג', הקריאה לתפילה (אד'אן), הג'האד (חוקי מלחמה), לצוות לקיים את המקובל ולאסור את המגונה. וחוץ מזה מהלכות האסלאם, לקח לו עשר שנים לכך, והוא מת עליו תפילות האל והשלום, והדת שלו נשארת, וזאת הדת שלו, ושאין מעשה טוב או ברכה אלא הדריך את אומתו אליו, ולא מעשה רע אלא הזהיר אותם ממנו, ומעשה הטוב ביותר אשר הדריך אליו הינו הייחוד ועשיית כל מה שהאל אוהב ורוצה, ומעשה הרוע ביותר אשר הזהיר ממנו הינו שיתוף, וכל מה שהאל שונא ודוחה, האל שלח אותו לכל האנושות, ובקש ציות בשליחותו מכל השדים והאנשים, והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר "אמור (מוחמד) הוי אנשים אני השליח של כולכם" {סורת אלאעראף, איה 158}, והשלים בו האל את הדת, והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר "היום השלמתי לכם את דתכם והשלמתי את חסדי עליכם, ובחרתי את האסלאם לדת בשבילכם" {סורת אלמאידה, איה 3}.

והראיה על מותו עליו השלום מה שאללה יתעלה אמר "אכן, אתה תמות וגם הם ימותו, אך לאחר מכן, ביום התחייה, לפני ריבונכם תתנצחו" {סורת א-זומר, איאת 30-31}.

והאנשים כאשר הם מתים חוזרים לתחיה, והראיה לכך מה שאללה יתעלה אמר "ממנה (מהאדמה) בראנו אתכם, ואליה נחזירכם, וממנה נוציא אתכם עוד פעם" {סורת טאהא, איה 55}, ומה שאמר יתעלה "ואללה הצמיח אתכם כצמח מן האדמה ואליה יחזירכם, ואז יוציאכם ממנה שוב" {סורת נוח, איאת 17-18}, ולאחר התחייה מתחשבנים ומתוגמלים לפי  המעשים, והראיה מה שאמר יתעלה "כי לאללה כל אשר בשמים ומה אשר בארץ והוא יגמול לעושי הרעה באשר עשו ויגמול לעושי הטוב כטובתם" {סורת א-נג'ם, איה 31}.

ומי שמכחיש את התחיה מחדש הינו כופר, וראיה מה שאמר יתעלה "סברו לחינם אלה אשר כפרו, כי הם לעולם לא יוקמו לתחייה. אמור (להם): 'אכן כן, אני נשבע באללה! אתם ודאי תקומו לתחייה ואז יודיעו לכם את כל אשר עשיתם, וזה כה קל עבור אללה'" {סורת א-תע'ארבון, איה 7}.

ואללה שלח את כל השליחים מבשרים ומזהירים, וההוכחה מה שאמר יתעלה "שליחים אשר מבשרים ומזהירים, כדי שלא תהיה לבני האדם תלונה אל אללה לאחר (בוא) השליחים, ואללה הוא העזוז והחכם" {סורת א-נסאא', איה 165}.

וראשון השליחים הינו נוח עליו השלום, ואחרונם מוחמד עליו השלום, והוא חותם הנביאים, והראיה שנוח הינו ראשון השליחים מה שאמר יתעלה "והשרינו אליך (מוחמד), כפי שהשרינו אל נוח והנביאים שלאחריו, ואל אברהם, וישמעאל, ויצחק, ויעקב, והשבטים, וישוע, ואיוב, ויונה, ואהרון, ושלמה, ונתנו לדוד את (ספר) הזאבור (מגילות לשליחים לפני הנביא מוחמד)" {סורת א-נסאא', איה 163}.

ולכל אומה אללה שלח לה שליח, מנוח עליו השלום עד מוחמד עליו השלום, מצווה עליהם עבודת אללה בלבד, ואוסר עליהם את עבודת האלילים, והראיה מה שאללה יתעלה אמר "וכבר אנחנו שלחנו אל כל אומה שליח לאמור: 'עיבדו את אללה והתרחקו מהשיתוף (עבודה זרה) (אלילים)'. חלק מהם הדריך אללה, ועל אחרים נגזר בצדק לתעות. וסיירו בארץ וראו מה היה סופם של אלה המתכחשים" {סורת א-נחל, איה 36}, ואללה ציווה על כל עבדיו הכפירה באלילים והאמונה באללה.

איבן אלקיים, אללה ירחם אותו, אמר: "האליל הוא כל דבר אשר חורג (עובר) את גבולו, אם בעבודתו, או שהולכים בעקבותיו או שמצייתים לו", והאלילים הם הרבה, ובראשם חמש, אבליס, עליו קללת אללה, ומה שעובדים אותו ברצונו, ומי שקורא לאנשים לעבוד אותו, ומי שהתיימר לדעת את הנסתר, ומי ששולט (או שופט או פוסק) בהלכה שהיא לא הלכת אללה, והראיה מה שאמר יתעלה "אין דת בכפייה, כבר התבררה הדרך הישרה מדרך התעייה. כל הכופר בשיתוף (עבודה זרה) ומאמין באללה, מחזיק בקשר האמיץ אשר בלתי ניתן לניתוק, כי אללה הכול שומע והכל יודע" {סורת אלבקרה, איה 256}, וזאת משמעות "אין אל זולת אללה", ובחדית' "ראש העניין הוא האסלאם (התמסרות), והעמודים שלו התפילה, ופסגתו הג'האד למען אללה".

אללה הוא היודע,

תפילות אללה וברכתו על הנביא מוחמד ועל בני משפחתו וחבריו .